חשבו את החומרים המשותפים לנשקי נחושת לפני ניצול המלאי
עודכן
חישוב נפרד לחרב ולאלה עלול לנצל את אותו מלאי התחלתי פעמיים על הנייר. למטרה משותפת, שמרו תחילה נשקים מוכנים, חברו את צורכי החומרים הנותרים והקצו כל משאב משותף פעם אחת. רק אז חשבו את העפרה למטילים החסרים. התוצאה היא תוכנית חומרים לפי העלויות המפורטות, ולא הבטחה שכל תנאי הייצור במשחק שלכם מוכנים.
הפרידו בין יעד שכבר הושלם לבין בקשה לייצור חדש
המטרה בדוגמה היא להחזיק חרב נחושת אחת ואלת נחושת אחת. זה שונה מייצור שתיהן שוב בלי להתחשב במה שכבר יש. ספרו תחילה נשקים מוכנים שאפשר להשתמש בהם ושמרו את אלה שממלאים את המטרה. השאירו נשקים או חומרים שכבר שמורים לפרויקט אחר מחוץ למלאי הזמין לתוכנית הזאת.
במקרה הראשון אין לכם אף אחד מהנשקים. המלאי הזמין הוא 8 מטילי נחושת, 12 קרשים ו־250 יחידות עפרת נחושת. במקרה השני מלאי החומרים זהה, אבל כבר יש חרב נחושת. המטרה אינה משתנה; העבודה שנותרה משתנה. אל תפרקו נשק מטרה מוכן ואל תסיקו מההשוואה כמה חומרים יתקבלו ממיחזור.
חברו את הצרכים לפני הקצאת המטילים
לפי העלויות הרגילות המפורטות, כל נשק דורש 16 מטילי נחושת ו־8 קרשים. אם צריך לייצר את שני הנשקים, הצורך הכולל הוא 32 מטילים ו־16 קרשים. השתמשו ב־8 המטילים הקיימים פעם אחת לצורך המשותף: נותרו 24 לייצור. אי אפשר להפחית את מלוא המלאי ההתחלתי מהצורך הנפרד של כל נשק.
אותו כלל חל על הקרשים. שימוש פעם אחת ב־12 הקרשים הזמינים משאיר 4 שצריך להשיג. שני חישובים נפרדים שתובעים כל אחד את אותם קרשים עלולים להציג שאין מחסור, אף שהתוכנית המשותפת צריכה יותר. רשמו יחד את הצורך הכולל וההקצאה כדי שלמלאי תהיה רק מטרה אחת בתקציב החומרים.
חשבו עפרה רק למטילים שחסרים
המתכון המפורט משתמש ב־20 יחידות עפרת נחושת לכל מטיל נחושת. החילו אותו על 24 המטילים החסרים, ולא על כל 32 המטילים שהנשקים דורשים. הצורך בעפרה הוא 480. הקצו את 250 היחידות הזמינות פעם אחת, ונשאר לאסוף 230. המטילים שכבר יש ממלאים חלק מהמטרה ואינם צריכים להיווצר שוב.
הסדר הזה מפריד בין מוצר ביניים לבין חומר הגלם שלו. אם מפחיתים עפרה מכל ענף לפני חיבור הצרכים, אפשר לנצל גם את אותו מלאי גלם פעמיים. אם מחשבים עפרה למטילים שכבר יש, התוכנית עלולה דווקא להפריז באיסוף. שמרו את מוצר הביניים המוכן, חשבו את חומר הגלם לצורך שנותר ורק אחר כך השתמשו במלאי הגלם.
חשבו מחדש כשכבר יש נשק מוכן
במקרה השני שמרו את החרב הקיימת וייצרו רק את האלה. היא דורשת 16 מטילים ו־8 קרשים. אחרי שימוש ב־8 המטילים נותר ליצור עוד 8 באמצעות התכה, ולשם כך צריך 160 יחידות עפרה. המלאי ההתחלתי של 250 מכסה זאת: עפרה נוספת 0, ועפרה שלא הוקצתה 90. הקרשים הזמינים, 12 במספר, מכסים את צורך הנשק ומשאירים 4 שלא הוקצו.
התוצאה אינה אומרת שהחרב ההתחלתית נצרכה או שכל תכולת המלאי חופשית לתוכנית אחרת. החרב שמורה למטרה הסופית. הבדילו בין חומרים שנותרו לבין פריטים מוכנים, וספרו מחדש את המלאי בפועל אחרי העבודה לפני תקציב חדש. שימוש חוזר במלאי המקורי בתוכנית מאוחרת יותר יחזור על אותה טעות של ניצול כפול.
בדקו את גבול החישוב לפני איסוף
השוו את הכמויות בשולחן העבודה ובכבשן לעלויות המפורטות, ואשרו שאפשר להשתמש בתחנות ובמתכונים הנדרשים. החישוב אינו פותח אותם. סכום החומרים יכול להיות נכון לפי הנחותיו אך לא מתאים למשימה הנוכחית בגלל בונוס חדר, הגדרת שרת ששונתה או מתכון שאינו זמין.
הקרשים הם החומר שבו החישוב נעצר כאן. המספר החסר אינו קובע כמה עץ או זמן עיבוד צריך. אם מרחיבים את התוכנית לשלבים קודמים, בחרו את המתכון המתאים וחברו את כל הצרכים המשותפים לפני הקצאת המשאב החדש. אל תמציאו יחס ייצור ואל תשלבו בשקט שלב שאין לו בסיס בתוך הסכומים המדויקים שלעיל.
אמתו את הנשקים שנוצרו ואת המלאי שנותר
אחרי איסוף, התכה וייצור בתהליך שהמשחק תומך בו, בדקו את הנשקים המוכנים שתוכננו וספרו מחדש את החומרים שנותרו ושאפשר להשתמש בהם. אם המספרים שונים, בדקו אם פריט התחלתי נשמר במקום אחר, אם הנחת העלות הייתה שונה או אם עבודה נוספת ניצלה מלאי. פער הוא סיבה לבדוק את נתוני הקלט הרלוונטיים, ולא הוכחה שנכון להוסיף שוב את כל הכמויות החסרות.
שמרו את היקף התוכנית לצד התוצאה. היא עונה על הקצאת חומרים משותפים למתכונים הרגילים ולמטרות האלה. היא אינה משווה כוח לחימה, חוזה זמן איסוף, כוללת כל נשק או מאשרת הגדרות שרת. אלה החלטות נפרדות שדורשות נתוני קלט משלהן.
שמרו יעדים שכבר הושלמו, חברו את צורכי החומרים שנותרו, השתמשו בכל מלאי פעם אחת וחשבו חומרי גלם רק למוצרי הביניים החסרים. בדקו עלויות בפועל וגישה לייצור לפני יישום רשימת האיסוף, וספרו שוב אחרי הייצור. כך נמנעים גם מניצול אותו מלאי פעמיים וגם מאיסוף חומר גלם למטילים שכבר יש לכם.